דיקלה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

התובעת נפגעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. ב-19/1/11 מונה מומחה בתחום האורטופדי ונקבע כי שכרו יושת על הנתבעת. עתה מגישה הנתבעת בקשה להשית את שכר המומחה על התובעת בטענה כי הואיל ומדובר בתאונת עבודה היא יכלה למצות זכויותיה בוועדות הרפואיות של המל"ל ללא צורך בעלויות של תשלום למומחים.

דין הבקשה להידחות. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, מקנים לתובע זכות להקדים ולהגיש תביעה מכוחם גם אם מדובר בתאונת עבודה. החוק והתקנות מקנים לתובע זכות לבחור את המסלול הנכון לו, לגישתו, ואין זה מתפקידו של בית-המשפט להתערב ולדרוש מן התובע כי ימצה את זכותו באחד המסלולים. משבחר במסלול התביעה, על יתרונותיו וחסרונותיו, חלות הוראות החוק והתקנות במנותק מן ההליך התיאורטי במל"ל, לרבות לעניין מינוי מומחים וקביעת שכרם, הנעשה לפי שיקול דעתו של בית-המשפט, בהתאם לתקנה 16 לתקנות המומחים, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. קביעת כלל גורף לפיו בכל תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה ישולם שכר המומחה בידי התובע אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שכן כלל כזה ייצור לחץ על תובעים לפנות למסלול המל"ל, בניגוד לאפשרות שהקנה להם המחוקק. יתרה מכך, דרישה זו מגבילה את שיקול דעתו של בית-המשפט כפי שנקבע בתקנה 16 לתקנות המומחים, ומגבלה שכזו אין לה זכר בחוק ובתקנות.

כך על דרך הכלל וכך במקרה הנוכחי. הקביעה כי שכרו של המומחה יושת על הנתבעת התבססה על מכלול המסמכים והנסיבות שהוצגו, לרבות העובדה שמדובר בתאונת עבודה, ולא מצאתי כל סיבה לסטות מהחלטה זו.

הבקשה נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: